עיר לבנה-עיר אפורה

.בפרויקט הגמר בחרתי לעסוק בעיר תל אביב-יפו

העיר המצליחה והמבוקשת הנקראת על שם ספרו של הרצל ״אלטנוילנד״ היא התגשמות החזון הציוני,

.עיר מודרנית, מתקדמת, בירת התרבות והכלכלה בישראל, סיפור הצלחה לאומי ובינלאומי

​

״מכיוון שהרעיון החשוב של הציונות היה נורמליזציה של העם היהודי, לא ירושלים כי אם תל אביב, העיר הלבנה, היא ציון האמיתית. היא נולדה טאבולה ראסה בהגרלה של אחוזת בית על החולות, לא היה שם כלום לפניה, היא לא באה על חשבון אף אחד וכל מה שעשתה היה להפריח את השממה.״ )שרון רוטברד, עיר לבנה,עיר שחורה(

 

יפו הינה עיר הנמל העתיקה בעולם, וככזאת חוותה לאורך השנים תנודות רבות ומגוונות. באמצע המאה ה-19, תחת השלטון העות׳מאני העיר שיגשגה, הנמל פותח ושודרג וכתוצאה מכך היא גדלה .בקצב מוגבר ומשכה אליה עוד ועוד מהגרים המפורסמים שגודלו בפרדסים סביב יפו. סביב פרדסים jaffa ענף הייצוא המרכזי בעיר התבסס על תפוזי אלו נבנו בתי באר ששימשו לתחזוקת הפרדס. עם השנים נבנו סביב בתי הבאר מבנים נוספים שהתרחבו בקצב מואץ. כתוצאה מכך,נוצרו כפרים עצמאיים יחסית עם הנהגה מקומית, לרוב במקומות .אסטרטגיים - שיא גובה איזורי, אדמה יבשה וכו׳

​

כפר סומייל היה אחד מהכפרים הללו. הכפר הוקם באמצע המאה ה-19 על רכס גבעת כורכר במפגש בין דרך המובילה מיפו צפונה )רח׳ אבן גבירול( לבין הדרך המובילה מערבה אל הים, לגבעת כורכר נוספת, .בה היה ממוקם בית הקברות של הכפר, כיום גן העצמאות ומלון הילטון

 

עם הזמן רוב הכפרים נהרסו במחיקה שיטתית על ידי השלטונות שרצו למנוע דרישה לזכות השיבה. שמות הכפרים עוברתו כך שסלמה הפך לכפר שלם, ג׳באלייה לגבעת עלייה וכפר סומיל למתחם סמל. מרוב הכפרים כמעט לא נותר זכר, אך בכפר סומייל הכפר נשמר במתכונתו עד ימינו.

 

הכפר מעולם לא הוכר רשמית על ידי העירייה, מעולם לא הוכנה תוכנית עירונית לכפר או חיבור לרשת החשמל והמים, אך ילדי הכפר למדו במוסדות עירוניים ובשטח הכפר פעלו עסקים עירוניים ידועים כמו .משתלת השק״ם המיתולוגית

 

מטרת הפרויקט היא לספר את החלק שנמחק מהסיפור של העיר.

לב הפרויקט הוא מוזאון ומרכז .המבקרים שחפור בגבעה עליה הוקם הכפר, בצומת הרחובות אבן גבירול וארלוזורוב

 

המוזאון מתוכנן כך שחזיתו הראשית פונה לרחוב אבן גבירול והמבנה עצמו חפור לתוך הגבעה עליה הוקם הכפר, על מנת לנצל את הטופוגרפיה המקומית ולשמר את זיכרון הכפר.בעזרת מפה ישנה של הכפר ניסיתי לשחזר מעט מחוויית השיטוט בין בתי הכפר על ידי חללים בגובה כפול בתוך המוזאון,פירי אור שתפקידם הוא להכניס אור לתוך המבנה החפור ולספק הצצות לתוך המבנה ומהמבנה החוצה, לתת תחושה של הליכה ושיטוט בין מבני הכפר שהיו בעבר ולשמר את הפרספקטיבה בצומת הרחובות אבן גבירול וארלוזורוב בה מודגש הניגוד בין הסדר התל אביבי הנוקשה באבן גבירול לבין החוסר סדר .בקסבה של הכפר